הסכם ממון וצוואה - שני מסמכים שבעלי עסקים נוטים לדחות, ומשלמים עליהם ביוקר

1. תמונה שנמצאת בגוגל אינה “חופשית לשימוש” – היא מוגנת בזכויות יוצרים כמו כל יצירה אחרת, ושימוש בה ללא רישיון עלול להוביל לתביעה.
2. הפרת זכות יוצרים מזכה את הנפגע בפיצוי של עד 100,000 שקלים לכל הפרה – ללא הוכחת נזק כלשהו.
3. הזכות המוסרית – הזכות שהיוצר יזוכה ביצירתו – מוגנת בחוק בנפרד מזכות הרכוש, ועומדת ליוצר גם לאחר שמכר את זכויות הקניין ביצירה.
4. עסק שמשתמש ביצירה תחת רישיון שפג תוקפו – מפר את הזכויות מרגע הפקיעה, גם אם השימוש היה לגיטימי קודם לכן.
5. ניתן לבקש צו מניעה שיעצור לאלתר את השימוש המפר – לפעמים גם לפני שהגישו תביעה.

מה מגן עליכם – ומה לא

חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 מגן על יצירות מקוריות: טקסטים, תמונות, קטעי וידאו, מוזיקה, קוד תוכנה, עיצובים ועוד. ההגנה אינה מחייבת רישום – היא קמה אוטומטית עם יצירת היצירה. אין צורך לרשום, אין צורך להוסיף את סימן ©, ואין צורך לעמוד בשום פרוצדורה. היוצר מוגן מהרגע שהיצירה נוצרה.

שתי זכויות עיקריות מוגנות בחוק. הזכות הכלכלית – הזכות לשלוט בשימוש ביצירה, להרשות לאחרים להשתמש בה בתמורה, ולמנוע שימוש ללא רישיון. הזכות המוסרית – הזכות שהיוצר יזוכה כיוצרה, ושהיצירה לא תסולף או תפגע בכבודו. חשוב לדעת: הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה – גם אם מכרתם את זכויות הקניין ביצירה לחלוטין, הזכות המוסרית נשארת אצלכם.

הפיצוי שאפשר לתבוע – ומדוע זה לא סכום אחיד

סעיף 56 לחוק זכות יוצרים קובע כי הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים – לכל הפרה. לא צריך להוכיח שאיבדתם הכנסה, לא צריך להביא חוות דעת כלכלית. מספיק להוכיח שהזכות הייתה שלכם ושהיא הופרה.

עם זאת, הסכום המקסימלי הוא רף עליון בלבד – לא ערובה לפיצוי. בית המשפט שוקל שיקולים נוספים: היקף ההפרה ותפוצתה, האם מדובר בעסק מסחרי או בגוף שאינו למטרות רווח, האם ההפרה נעשתה בכוונה או בתום לב, ומה הנזק הממשי שנגרם – אם בכלל. מפר שפעל בתום לב יחויב בפיצוי נמוך יותר; מפר שידע על ההפרה והמשיך בה – ייתכן שיחויב בפיצוי גבוה משמעותית, ואף מעל לסכום הסטטוטורי אם יוכח נזק בפועל.

נקודה שמשפיעה על חישוב הפיצוי: בית המשפט רשאי לקבוע שמספר הפרות שנעשו במסכת אחת של מעשים ייחשבו כהפרה אחת לעניין הפיצוי. כלומר, שימוש בתמונה אחת בחמישה ערוצים שונים לאו דווקא מזכה בחמישה פיצויים.

ההסכם – הכלי שמונע את הסכסוך

רוב הסכסוכים בזכויות יוצרים נולדים מאותו מקור: הסכם שלא נחתם, או שנוסח בצורה עמומה מדי. “שילמתי לצלם – אז התמונות שלי” – לא נכון. “קיבלתי רישיון לאתר – אז אני יכול לפרסם גם ברשתות החברתיות” – לא בהכרח נכון. הסכמי רישיון, הסכמי יצירה בהזמנה, ועסקאות העברת זכויות – כולם דורשים ניסוח מדויק שמגדיר מה הועבר, לאיזה שימוש, לאיזה מדיום, לאיזו תקופה ולאיזה טריטוריה.

עסק שמזמין עבודות עיצוב, צילום, מוזיקה, קוד תוכנה או כתיבה – צריך לוודא שבהסכם כתוב מפורשות שהזכויות עוברות אליו. בהיעדר הסכמה מפורשת, ייתכן מאוד שהיוצר שכרתם שומר לעצמו את זכויות היוצרים ביצירה שיצר עבורכם.

מתי מגישים תביעה ומתי עוצרים לפני כן

לא כל הפרת זכויות מצדיקה הגשת תביעה מיידית. לעתים מכתב התראה מסודר גורם להפסקת ההפרה ולתשלום פיצוי – מהר ובזול יחסית. כשהצד השני מסרב, ממשיך בהפרה, או כשמדובר בהפרה מסחרית נרחבת – ניהול הליך משפטי הוא הדרך.

כלי נוסף שחשוב להכיר הוא צו המניעה. סעיף 53 לחוק קובע כי בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט טעמים שלא להורות כן. משמעות הדבר: ניתן לעצור לאלתר שימוש מפר – לפני שהנזק ממשיך ומצטבר – ובמקביל לנהל את ההליך העיקרי לפיצוי.

מה אומרת הפסיקה בפועל

כדי להמחיש עד כמה בתי המשפט מתייחסים ברצינות לתחום, כמה דוגמאות מהפסיקה:

בת”א (מחוזי ת”א) 17253-02-18 שוורצנברג נ’ וואלה! תקשורת בע”מ, עסק ההליך בתמונה שפורסמה ללא רישיון על ידי אחד הפורטלים הדיגיטליים הגדולים בישראל. בערעור הסכימו הצדדים להעמיד את הפיצוי על 100,000 ₪ – הסכום המקסימלי הקבוע בחוק. המקרה ממחיש שגם גופי מדיה גדולים אינם פטורים מאחריות, ושהחוק לא מבחין בין מפרסם גדול למפרסם קטן.

עיקרון חשוב שנקבע בפסיקה: מי שקיבל תמונה ממקור שנחזה להיות מורשה – כגון דוברות של רשות ציבורית – אינו פטור מאחריות אם לא טרח לברר את מקורה. “עצימת עיניים” מוחלטת אינה מהווה הגנה, אם כי מידת האחריות עשויה להיות מופחתת בהשוואה למי שיזם את ההפרה.

עיקרון נוסף שנקבע בפסיקה: הרצאות של מרצה מוגנות בזכויות יוצרים גם כשלא פורסמו ישירות אלא הועלו על הכתב במחברות תלמידים בלבד – ומי שמפרסם ספרים המבוססים על אותן הרצאות ללא אישור, מפר את הזכויות.

עיקרון נוסף שבאופן מפתיע רבים אינם מודעים אליו: ביצירה מוזיקלית קיימות שתי שכבות נפרדות של זכויות יוצרים. בתיק שייצג משרדנו (ת”א 2481-05 – מתי כספי נ’ הד ארצי בע”מ ואח’) נדרש בית המשפט לשאלה מי הוא הבעלים של קלטות המאסטר של אלבום מוזיקלי. בית המשפט קבע כי בכל יצירה מוזיקלית קיימת זכות ביצירה עצמה – שייכת ליוצר, ובנפרד ממנה זכות בהקלטה – שייכת למי שמימן והפיק אותה. גם אמן מפורסם אינו בעל קלטות המאסטר באופן אוטומטי, אם לא הוא זה שמימן את ההפקה. התביעה נדחתה.

זכויות יוצרים כנכס עסקי

אנשים רבים חושבים על זכויות יוצרים כנושא של אמנים בלבד. בעולם העסקי המודרני, זו טעות. כל חברה שמפתחת תוכנה, כל סוכנות שמייצרת תוכן שיווקי, כל מותג שיש לו עיצובים ייחודיים – מחזיקה בנכסי קניין רוחני שחייבים ניהול מקצועי: תיעוד, הסכמים תקינים עם יוצרים ועם לקוחות, ומדיניות ברורה לגבי שימוש בתכנים חיצוניים.

ניהול נכון של זכויות יוצרים הוא לא בירוקרטיה – הוא הגנה על ערך עסקי ממשי, ומניעת חשיפה לתביעות שמגיעות לא פעם מכיוון שלא ציפו לו.

מייצרים תוכן, משתמשים בתוכן של אחרים, או קיבלתם מכתב התראה על הפרת זכויות? כדאי לדעת מה עומד לרשותכם.

© תדהר צור – משרד עורכי דין | המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.