חדלות פירעון והסדרי חוב - מה השתנה, מה מגנים ומדוע חשוב לדעת זאת לפני שהמצב מחמיר

1. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, החליף את כל מנגנוני פשיטת הרגל שהיו קיימים – ושינה את האיזון בין זכויות הנושים לבין זכות החייב לפתוח דף חדש.
2. נושה שיש לו פסק דין שלא מוּצא לפועל יכול לפתוח הליכי חדלות פירעון כנגד חייב – ובכך להקפיא את כל הליכי הגבייה האחרים ולהכניס את כלל הנושים למסגרת אחת.
3. חייב שמסתיר נכסים, ירושה, הכנסה, או מבצע פעולות להברחת נכסים – מסכן לא רק את ההפטר שלו, אלא את כל ההליך, ואף עלול להיחשף לחבות פלילית.
4. תוכנית שיקום כלכלי נמשכת בדרך כלל שלוש שנים. חייב שעמד בה במלואה – זוכה להפטר מיתרת חובותיו.
5. המדינה שינתה את מעמד חובות המס: בחוק הישן, חובות לרשויות המס נהנו מדין קדימה מוחלט. בחוק החדש – הדין שונה, וניכויים מסוימים בלבד עדיין נהנים מעדיפות.

מה השתנה ומדוע זה חשוב

עשרות שנים נוהלו הליכי פשיטת הרגל בישראל על בסיס חקיקה מנדטורית ישנה שלא התאימה למציאות הכלכלית המודרנית. הפרקטיקה התפתחה דרך פסיקה ומנהגים, אבל הבסיס הנורמטיבי היה רעוע. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, שינה את כל זאת.

השינוי התפיסתי המרכזי הוא הדגש על שיקום כלכלי לצד פירעון חובות. ההנחה היא שאדם שנקלע לחובות בתום לב ואינו יכול לפרעם, אינו חייב להיות משועבד לחובותיו לעד – אלא זכאי להזדמנות לפתוח דף חדש, בכפוף להשתתפות מחויבת ולקיום חובות הגילוי.

שני מבחנים לקביעת חדלות פירעון

לא כל מי שאינו משלם חוב הוא חדל פירעון. החוק קובע שני מבחנים:

המבחן התזרימי – האם החייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם, גם אם יש לו נכסים שאינם נזילים. מי שיש לו דירה אך אין לו הכנסה שוטפת לתשלום חובות שוטפים – עלול לעמוד במבחן זה.

מבחן המאזן – האם סך חובותיו של החייב עולה על סך נכסיו. שני המבחנים אינם חייבים להתקיים בו-זמנית – עמידה באחד מהם עשויה להספיק לצורך פתיחת הליכים.

ההפטר – מה הוא מקנה ומה הוא אינו מקנה

הפטר הוא הצו שמשחרר את החייב מיתרת חובותיו לאחר שעמד בתנאי תוכנית השיקום. זהו המטרה הסופית של ההליך – מחיקת חובות ופתיחת דף נקי.

אבל ההפטר אינו שמיכה אוניברסלית. ישנם חובות שאינם ניתנים להפטר: חובות מזונות לילדים ולבן-זוג, קנסות פליליים, וחובות שנוצרו במרמה. חייב שמגיש בקשה לחדלות פירעון בעיקר כדי להשתחרר מחוב מזונות – ימצא בדרך כלל שהדרך הזו חסומה בפניו.

כך הסתבר: שלוש אנקדוטות מהפסיקה

מקרה ראשון: חייב שויתר על ירושה כדי שהנושים לא יגיעו אליה. ממצאי חקירת הנאמן העלו כי ויתר על כ-30,000 שקל שהיה זכאי לקבל מעיזבון. השופטת קבעה שמדובר במהלך מתוכנן שנועד למנוע מהנושה לגבות את חובו, וציינה שהוא ובני משפחתו “התגייסו לכאורה לתכנון מוקדם של הצוואה”. ההליך בוטל בשל חוסר תום לב.

מקרה שני: חייב שביצע שני מחדלים בו-זמנית – הסתיר דירה שירש מאביו, ובנוסף נטל הלוואה של 70,000 שקל במהלך ההליך מבלי לגלות אותה. כשהגיש בקשה לחדלות פירעון שנייה לאחר שהראשונה בוטלה, ביקש שההלוואה – אותה ההלוואה שנטל בניגוד לחוק – תיכלל בין החובות שיקבל עליהם הפטר. השופטת קבעה שמי שמוסיף “חטא על פשע ומעז בחוסר תום לב לעתור לקבלת הפטר על אותה הלוואה” – לא יזכה בו. גם ההליך השני בוטל, והגשת הליך שלישי הותנתה בתקופת צינון ובתשלום 4,000 שקל.

מקרה שלישי, ומפתיע: חייבת שסיימה את תוכנית השיקום, הקדימה את כל התשלומים, וקיבלה הפטר סופי מחובותיה – ולאחר מכן ירשה רבע דירה בשווי 2.4 מיליון שקל. נושה ביקש שהירושה תיכלל בקופת הנשייה. בית המשפט קיבל את הבקשה, וקבע שמכיוון שתקופת השיקום המקורית טרם הסתיימה ביולי 2025, התמורה מהירושה תועבר לנושים – ולא לחייבת. הלקח: ההפטר אינו חסם מוחלט אם הירושה קיבלה תוקף משפטי לפני סיום תקופת השיקום המקורית.

מה יכול לעשות נושה כשחייב אינו פורע

נושה שיש לו פסק דין שלא מוּצא לפועל יכול, בתנאים מסוימים, לפתוח הליכי חדלות פירעון כנגד החייב. מתן הצו לפתיחת הליכים מקפיא את כל הליכי הגבייה האחרים, כונס את כלל נכסי החייב, ומכניס את כלל הנושים למסגרת קולקטיבית שמטרתה לחלק את הנכסים בשוויון יחסי. מהלך זה יכול להיות כלי עוצמתי – אך גם להוביל לתוצאה שבה הנושה מקבל פחות ממה שציפה, אם נכסי החייב אינם מספיקים.

הרגע הנכון לפעול

הטעות השכיחה ביותר – הן בצד החייבים והן בצד הנושים – היא להמתין. חייב שמרגיש שהחובות מצטברים מעל ליכולת הפירעון שלו, ומחכה לנס שלא יבוא, מגיע להליך עם מצב גרוע יותר ועם חשדות רבים יותר לגבי פעולות שביצע בתקופת הביניים. נושה שממתין חודשים ארוכים לפני שפועל, עלול למצוא שנכסים שהיו בידי החייב כבר אינם שם.

ייעוץ מוקדם – לפני שההליך מתחיל – הוא ההשקעה שמשנה את התוצאה.

נמצאים בסיטואציה של חובות שאתם מתקשים לעמוד בהם, או נושה שלא מצליח לגבות? כדאי לדעת מה עומד לרשותכם לפני שהמצב מחמיר עוד.

© תדהר צור – משרד עורכי דין | המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.