כן, אפשר לתבוע את הבנקולנצח

1. בנק אינו חברה מסחרית רגילה. חובות האמון והזהירות המוטלות עליו בחוק עולות לאין ערוך על אלה שמוטלות על כל עסק אחרוההפרה שלהן יכולה להוות עילת תביעה.
2. הסתמכתם על ייעוץ של פקיד בנק שהוביל אתכם להפסד? ייתכן שיש לכם תביעהגם בלי שיש לכם מסמך חתום.
3. הבנק העמיד לכם אשראי ומשך אותו ברגע הכי רע מבחינה עסקית? גם זה יכול להיות הפרת חובת זהירות שניתן לתבוע עליה.
4. חובת הזהירות של הבנק אינה מוגבלת ללקוחותיו בלבדהיא חלה גם כלפי צדדים שלישיים שניתן לצפות שייפגעו מהתנהלותו.

למה הבנק שונה מכל עסק אחר

כשאתם מתקשרים עם חברה מסחרית, שני הצדדים פועלים לטובת עצמם ושניהם יודעים זאת. כשאתם מתקשרים עם בנקהמצב שונה מהותית. הבנק גובה כסף עבור שירותיו, מחזיק מידע שאינו נגיש לכם, ומוצג בעיני הציבור כסמכות מקצועית. על כן, הדין מטיל עליו חובות שאין לאף גורם עסקי אחר.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) מחייב את הבנקים לפעול בשקיפות, אוסר עליהם להטעות את לקוחותיהם, ומחייב עמידה בנהלים מחמירים. אך המסגרת הרחבה יותר נגזרת מהפסיקה. בית המשפט העליון קבע בע"א 4880/19 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' גזונטרייט (פורסם בנבו) כי בין הבנק לבין לקוחו שוררת מערכת יחסים מיוחדת, הנשענת על אמון, על פערי מידע ועל ההסתמכות הגבוהה שמגלים לקוחות כלפי הבנק ופקידיו.

מתי הבנק מפר את חובותיו

ההפרות הנפוצות שבתי המשפט הכירו בהן כעילות תביעה אמיתיות כוללות מספר תרחישים.

ייעוץ לקוי או הטעיה: כשפקיד מייעץ ללקוח על מוצר פיננסי מבלי שבחן את פרופיל הסיכון שלו, או כשהבנק מכר ללקוח מוצר שלא התאים לצרכיובית המשפט פסק לא אחת שמדובר בהפרת חובת הגילוי המוטלת על הבנק. הפסיקה קבעה כי הבנק חב בחובת גילוי של פרטים מהותיים ללקוחותיו מכוח חובות האמון המוטלות עליואף מעבר לחובות הרגילות המוטלות על צדדים לחוזה.

משיכת אשראי בעיתוי פוגע: בנק שמחליט להפסיק מסגרת אשראי של עסק בלי מתן התראה סבירה, בתקופה שבה הפגיעה היא מקסימלית, עלול לחוב בנזיקין. הפסיקה קבעה כי לבנק חובת זהירות הן בדרך שבה הוא מנהל את יחסי האשראי עם לקוחותיו והן באופן ועיתוי סיומם.

גביית עמלות וחיובים שלא כדין: חיובים שאינם תואמים את תעריפון הבנק, ריביות שחרגו מהמוסכם, או תנאים בחוזה אחיד שהיוו קיפוח לקוחותכל אלה תוקפו בפסיקה. בית המשפט העליון דן לא אחת בתנאים קיפוחיים בחוזים בנקאיים אחידים מכוח סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1983.

הפרת חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים: ברע"א 6547/12 עמר נ' בנק לאומי (פורסם בנבו) קבע בית המשפט העליון כי חובת הזהירות של הבנק חלה לא רק כלפי לקוחותיו הישירים, אלא גם כלפי צדדים שלישיים שניתן לצפות שייפגעו מרשלנות הבנק. חובה זו נגזרת מהחובה החוזית לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ובהיעדר יחסים חוזייםמדיני הנזיקין הכלליים.

מה עושים כשמרגישים שנפגעתם

הצעד הראשון הוא תיעוד. שמרו כל דוא"ל, כל פנייה לבנק, כל מסמך שקיבלתםכולל תדפיסי חשבון, מכתבי הסבר ואישורי פעולות. תביעה נגד בנק היא בסופו של דבר ויכוח ראייתי, ומי שמגיע אליה עם תיעוד מסודר נמצא מראש בעמדה טובה יותר.

הצעד השני הוא בדיקה מקצועית של המקרה. לא כל תחושת עוול מול בנק מהווה עילת תביעה, אך יש מקרים שבהם ההפרה ברורה ותביעה יכולה להניב פיצוי של ממש. ההפרדה בין השניים דורשת עין מקצועית שמכירה את הפסיקה בתחום.

הצעד השלישיולא פחות חשובהוא לבדוק אם יש מנגנוני פנייה מנהליים. המפקח על הבנקים ואגף הפיקוח של בנק ישראל מאפשרים הגשת תלונה, ולעתים פנייה מינהלית מסודרת לפני ניהול הליך משפטי מייצרת תוצאות מהר יותר וביעילות רבה יותר.

גם כשאתם הצד החזק, הבנק אינו פועל בשבילכם

בעלי עסקים ויזמים מתרגלים לחשוב על הבנק כשותף. הוא לא. הבנק מנהל אינטרס עצמי, ומערכת היחסים עמוולו הרגישה ביותרהיא מסחרית. ההגנה הטובה ביותר היא להבין מה הבנק חייב לכם על פי חוק, ולנהל מולו משא ומתן ויחסים עסקיים עם הבנה מלאה של הזכויות שעומדות לכםלפני שהדברים מגיעים לנקודת משבר.

נתקלתם בהתנהלות בנקאית שמרגישה שגויה? לפני שמוותריםכדאי לבדוק.

© תדהר צור – משרד עורכי דין | המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.